"ספולדום", הבית המשותף – רח' פרובוסטבו 19

(חוברת 46 שנת 2010 עמוד 25-20)

הבית המשותף ברח' פרובוסטבו 19 הוקם בשנים 1928–1930.
הוא היה חדשני ויוצא דופן מכל הבחינות.
במה היה ייחודו?

ארכיטקטורה
הבית הזה היה שונה לחלוטין מבתי העץ של הרובע היהודי העתיק.
הבית הזה היה שונה גם מבתי האבן שעמדו ברחובות לובלין: בתים ישנים, כבדים ואפרוריים שכמותם תמצא בכל ערי אירופה, מורשת המאה ה-19.
זה היה בית מודרני, ישר קווים, טובל בירק, ולו חלונות גדולים פתוחים לאוויר ולאור. בהשפעת סגנון הבנייה החדש שהתפתח באירופה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 נבנה הבית בסגנון פונקציונלי, פשוט, ברור ונקי מקישוטים.
בעצם לא היה זה בית בודד. היה זה מכלול של כמה בניינים מחוברים ביניהם – ארבעה בניינים מקבילים, בני ארבע קומות, יוצאים כשלוחות מתוך בנין מרכזי ארוך.
דשאים, גנים ועצים מצלים מילאו את השטחים הפתוחים שבין הבניינים.

בעלות על הנכס: בית משותף
זה היה בית משותף, כפי שאנו מכירים את המושג הזה בארץ היום: דיירי הבית הם בעלי הדירות, ויש להם זכויות ברכוש המשותף. אבל היה זה מושג חדשני לחלוטין בפולין של אותם הימים.
בבית גרו ארבעים משפחות יהודיות. אפילו השוער היה יהודי: הוא הובא אל הבית המשותף לאחר מאבק עם ארגון השוערים הגויים, כי ליהודים לא הותר לעסוק במלאכה זו לפרנסתם.

הבית כסביבת חיים אוטונומית
הבית לא היה מבנה בלבד. היה בו הרבה יותר מאשר דירות מגורים. הוא שימש במכלול תפקידים, ואלה יצרו תנאים לחיי חברה של דייריו.
בבית המשותף היה מועדון. במועדון היו רדיו (אל תשכחו, היה זה מוצר מותרות נדיר בימים ההם), טלפון (חברים צעירים, אל תזלזלו, אלו שנות השלושים – למי בכלל היה טלפון?) ושולחן פינג פונג. במועדון הדיירים היו מתכנסים, מתווכחים בנושאי פוליטיקה או שומעים הרצאות.
לספולדום היה בית מדרש משלו אשר כלל עזרת נשים. בבית המדרש היה גבאי, ושוער הבית היהודי היה השמש. חזן טוב היה נשכר לימים הנוראים. גם יהודים מרחובות אחרים היו מגיעים אל בית המדרש של הספולדום כדי להשתתף בתפילות.
במגרש הגדול של הספולדום ילדים שיחקו כדורגל – לא רק ילדי הבית, אלא גם ילדים יהודים אחרים שחיפשו מקום בטוח לשחק בו.
אמהות על טפן, גם כאלו שלא היו מדיירות הבית, היו באות לגן של הספולדום לטייל בו בבִטחה. בשבתות ניתן היה לנוח בשקט בגן של הבית המשותף.
בתוך סביבה פולנית עוינת באותה התקופה היה הספולדום אוטונומיה יהודית קטנה. הוא היה יחידה עצמאית שהעניקה אפשרות פיזית לפעילות חברתית משותפת של דיירי הבית.

מה מזכירה לכם צורת החיים בספולדום?
אנו שומעים על אודות אופיו המיוחד של הספולדום ועל אודות צורת החיים המיוחדת בו, וזה מזכיר לנו משהו. זה נשמע מוכר.
למה זה דומה?
תושבי תל-אביב אינם יכולים להימנע מההשוואה למעונות עובדים בתל-אביב.
מעונות עובדים הם סדרת בתי מגורים שנבנו בארץ ישראל, בעיקר בתל-אביב, בשנות השלושים של המאה ה-20. מבחינה אדריכלית הם נבנו בסגנון הבינלאומי.
כמו הספולדום היו מעונות העובדים מכלול של בניינים שנבנו על כמה מגרשים אשר צורפו יחדיו.
כמו בספולדום היו בין הבניינים חצרות רחבות, מגרשי משחקים לילדים, גינות.
במבני המעונות היו מכולת וגן ילדים.
המעונות נועדו לשמש מקום מגורים לאוכלוסייה ייעודית מוגדרת – מגורים לפועלים ולעובדים. גם הספולדום הגדיר את אוכלוסיית היעד שלו ונועד להיות בית ליהודים.

מי ומי בבית המשותף?
היוזמים והמובילים את תהליך הקמת הבית המשותף היו המהנדס הנריק בקר, לייבוש גליבטר ומשה גרדל.
מייסדי הבית ובעלי הדירות בו היוו את האינטליגנציה הלובלינאית במיטבה. הייתה זו האליטה התרבותית והפוליטית של לובלין על כל גווניה. בבית נוצר ריכוז של דמויות בולטות בציבור היהודי הלובלינאי. "סיעור המוחות" אשר נערך במועדון הבית שברחוב פרובוסטבו היה תמצית מרוכזת של הלכי הדעות בלובלין היהודית של אותם הימים.
מעניין כי בבית התגוררו אנשים שהיו בעלי דעות פוליטיות שונות בתכלית. נמצאו ביניהם מנהיגי מפלגות, אנשי כלכלה ואנשי תרבות. הניגודים בדעות לא הפריעו ליחסי הידידות ביניהם. דיירי הבית המשותף, נשותיהם וילדיהם חיו באחווה כמשפחה אחת גדולה.
נזכיר אחדים מן האישים הקשורים בבית המשותף.

המהנדס הנריק בקר
בהתאם לתפיסת עולמו המקצועית והפוליטית היה המהנדס הנריק בקר מיוזמי בתי המגורים המשותפים ליהודים. לאחר הקמת הבית המשותף ברחוב פרובוסטבו מספר 19 הקים בית שני ברחוב ויניאבסקה מספר 6. ב-1936 היה חבר הוועד להקמת בית העם על-שם י"ל פרץ.
הנריק בקר היה ממנהיגי 'פולקס פּארטיי' ( מפלגת העם ) בלובלין.
פולקס פארטיי הייתה מפלגה יהודית אשר השתייכה לתנועה האוטונומיסטית, תנועה שאחד ממקימיה היה ההיסטוריון הידוע שמעון דוּבּנוֹב. הייתה זו מפלגה לא ציונית. הפולקיסטים לא שאפו לעלות לארץ ישראל, אלא שאפו לשמר את הלאומיות היהודית באירופה בדרך של אוטונומיה תרבותית, רוחנית ומשפטית. התנועה האוטונומיסטית פעלה להשגת שוויון זכויות ליהודים בארצות מושבם.
במלחמת השפות בין העברית לאידיש, הפולקיסטים דגלו באידיש. הנריק בקר היה סגן יושב-ראש הנהלת בתי הספר ציש"א (רשת בתי-ספר יהודים סוציאליסטיים ששפת הלימוד בהם הייתה אידיש).
הנריק בקר היה נציג המפלגה בוועד הקהילה היהודית ובמועצת עיריית לובלין.
כשכבשו הנאצים את לובלין, היה לראש היודנראט.
ב-31 במרץ 1942, כשהוא עטוף בטלית, נשלח ראש היודנראט המהנדס הנריק בקר ברכבת לבלז'ץ, למחנה המוות.

לייב גליבטר
סוחר ובעל חנות אריגים גדולה. אחד מעמודי התווך של ההסתדרות הציונית בלובלין. הוא היה מנהיג הרוויזיוניסטים. זאב ז'בוטינסקי היה מתארח בביתו בעת ביקוריו בלובלין.
גליבטר היה ממייסדי הגימנסיה ההומניסטית בלובלין, כמו גם ממייסדי בית הספר 'תרבות' בעיר.
היה ממייסדי הבנק לבעלי מלאכה וסוחרים זעירים וכיהן כנשיא הבנק.
ייסוד הקואופרטיב לשיכון "ספולדום" היה אחד ממפעליו הגדולים.
וכך כתב עליו ישעיהו הורביץ (ויסברוט):
"הרוח החיה בתנועה הציונית היה ל. גליבטר, איש רב פעלים, עממי ומקובל מאד על אנשי המעמד הבינוני. הודות לו חדרה הציונות לחוגי הסוחרים הזעירים ובעלי המלאכה. במרצו הרב והתוסס הדביק את כולנו.
סגולות אלו היו לו גם לרועץ. הוא היה מהיוזמים ומהמוציאים לפועל של מפעלים כספיים גדולים כגון 'הספולדום' והבנק לסוחרים זעירים, ובסופו של דבר הסתבך ואיבד את עולמו."

משה גרדל
ממייסדי ה"ספולדום" ומדייריו.
מנהל הבנק לבעלי מלאכה וסוחרים זעירים. נמנה על מייסדי מפלגת הפולקיסטים בלובלין.
היה איש רב-פעלים בחיי הכלכלה, החברה והפוליטיקה בלובלין, אבל התחום הבולט ביותר אשר נקשר בשמו היה תחום התרבות.
אם נרצה לבטא במילה אחת את תמצית דמותו הרי זו המילה תרבות. פעילותו רבת-הפנים בנושא התרבות העשירה את עולמה של הקהילה הלובלינאית.
כבר בשנת 1908 היה בין מייסדי 'הזמיר', אגודה לאומית יהודית בלובלין שמטרתה הייתה טיפוח הזמרה והספרות היפה. האגודה גם יסדה חוג דרמטי ותזמורת. בלילות שבת התקיימו נשפים ספרותיים – הרצאות וויכוחים ספרותיים. ליד 'הזמיר' נפתחה הספרייה הציבורית היהודית הראשונה בלובלין.
במלחמת העולם הראשונה התפוררה האגודה, אבל משה גרדל המשיך את פעילותו באפיקים חדשים.
היה ממייסדי ציש"א (רשת בתי-ספר לחינוך יהודי באידיש) בלובלין, חבר בהנהלת הגימנסיה ההומניסטית, מייסד ספרייה אידית גדולה.
גולת הכותרת של פעילותו: הוא וידידו מהמפלגה הפולקיסטית, ישראל קצנלנבוגן, יסדו את העיתון היומי של לובלין – "לובלינער טאגבלאט". העיתון "לובלינער טאגבלאט" ליווה ברציפות את חיי הציבור הלובלינאי היהודי בין שתי מלחמות העולם, וכיום הוא מהווה מקור ראשון במעלה להכרת עולמה של הקהילה בשנים ההן.
גורלו של משה גרדל היה כגורל קהילתנו. הוא נספה בשואה יחד עם אשתו ובתו.
שני בניו ניצלו. הם שהו ברוסיה בזמן המלחמה, עלו ארצה ובנו פה את ביתם.

יעקב קנטור
יחד עם לייב גליבטר הקים את "הספולדום", הבית המשותף היהודי הראשון בלובלין, ואף גר בו.
הייתה זו אישיות מבריקה ומרתקת: רב, מורה ועורך-דין, מראשי הסתדרות 'המזרחי' בלובלין, ממייסדי בית הספר העברי 'תרבות' ובית הספר היהודי 'יבנה'.
היה נואם בחסד. נודע בוויכוחיו החריפים עם 'אגודת ישראל' מזה, עם 'הבּוּנד' מזה ועם ה'פולקיסטים' מזה.
בעת המלחמה היה חבר היודנראט.
הוצא להורג בידי הנאצים במארס 1942.

לעיבוי התמונה על ריבוי פניה של האוכלוסייה בבית המשותף נוסיף עוד כי בבית התגוררו גם אלתר וינברג – איש 'אגודת ישראל', חתנו של הרבי מביאלה; גולדבלום – חבר מועצת העיר מטעם 'הבונד'; ועמנואל נוימן – מנהל בית הספר 'בית יעקב'.

כולם נספו.

ומה היום?
הבית בלובלין ברחוב פרובוסטבו מספר 19 עומד על תלו עד היום.
זהו בית נאה ביותר גם היום.
בהתאם לרוח הזמן הוחלפו הגינות המוריקות במגרשי חניה.
העין משוטטת על פני חזית הכניסה ונתקלת במפתיע בלוח זיכרון צמוד לקיר.
את השלט קבעה על הקיר מועצת העיר לובלין בשנת 1998, ואלה הדברים החקוקים בו:

לזכרם
של הפולנים אשר שרתו את המולדת והפטריוטיזם
ונרצחו בידי הקומוניסטים
בית זה היה בית מעצר של נ.ק.ו.ד.

האם יש מי מקוראינו היודע על אודות הפרק הזה בתולדות הבית ויוכל לספר לנו על כך?

מקורות

צילה פלאם פרננברג (1957). הבית המשותף "ספולדום". בתוך: נחמן בלומנטל ומאיר קוז'ן (עורכים), לובלין – אנציקלופדיה של גלויות (281–284). ירושלים.
וכן מאמרים נוספים בספר זה שנזכרים בהם אישים הקשורים ב"ספולדום".

נחמן בלומנטל (תשכ"ז). תעודות מגטו לובלין (39-30). ירושלים: הוצאת יד ושם.

כתבה : נטע ז'יטומירסקי-אבידר

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “"ספולדום", הבית המשותף – רח' פרובוסטבו 19

  1. פינגבק: אתרים בלובלין – תוכן עניינים | קול לובלין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s