מחנה פלוגפלאץ (פלאגה לשקייביץ)

חוברת מס.41 שנת 2005

מחנה עבודה – שלוחה של מיידנק בעיר לובלין

העבר משתמר בשמות הרחובות. מדרום מזרח למסילת הברזל של לובלין, בניצב לכביש המוביל למיידנק, נמצא רחוב Lotnicza ("תעופה") והמשכו הצפוני – רחוב Plagego i Laskewicza. רחוב זה נחצה על ידי שני רחובות קטנים: רחוב מיידן-טטרסקי ורחוב מיידנק.

בעבר, עוד לפני המלחמה, היה בפאתי העיר לובלין שדה תעופה ומפעל של חיל האוויר הפולני. המקום נקרא פלאגה-לשקייביץ' (Plage-Laskiewicz). בזמן המלחמה, בקיץ של 1941, גודר המקום בפקודת גלובוצ'ניק והחל לשמש כמחנה עבודה, שלוחה של מיידנק. למחנה ניתן השם הגרמני פלוגפלאץ (שדה תעופה).

הענף הלובלינאי של מפעלי DAW (מפעל הציוד הגרמני – Ausrustungswerke (Deutsche חולק בין שלושה מפעלים: מחנה ליפובה, פלוגפלאץ ופולאווי (שם הוקמה מנסרה). בסתיו 1943 היו 2500 אסירים בכל אחד משני המפעלים הראשונים וכ-500 אסירים במפעל השלישי.

מפעלי BKW (מפעלי ההלבשה של האס אס – SS Bekleidungswerke) היו השלוחה הלובלינאית הגדולה השנייה של מחנה מיידנק. הם הוקמו לפי הוראתו של גלובוצ'ניק בקיץ 1941 בשטח שדה התעופה. בתחילה עבדו במחנה פלוגפלאץ אסירות פולניות מהמצודה ואוּמנים יהודים מגטו לובלין. תפוקת המפעלים הייתה גדולה, ובמחסני האס אס אוכסנו הסחורות.

ממארס 1942 ואילך נועדו המפעלים למיין, לחטא ולשלוח לרייך את רכוש היהודים הנרצחים. כחלק מהארגון מחדש, וכדי להסתיר את אופיין האמיתי של הסדנאות, מונה למפקד המחנה קצין האס אס יוזף אוברמאייר – יד ימינו של גלובוצ'ניק. משימתו הייתה להגביר את תפוקת מפעלי ההלבשה ולהגדיל את מספר צריפי האסירים. בצריפים החדשים שוכנו אסירים ואסירות יהודים. הם החליפו את הנשים הפולניות אשר גורשו לרוונסברוק.

גדר הפרידה בין מחנה העבודה פלוגפלאץ לבין גטו מיידן-טטרסקי. אידה גליקשטיין ממיידן-טטרסקי ראתה דרך הגדר את עבודת האסירים והיא מספרת: "אנשי מיידאנק עבדו מן הבוקר עד הערב בשטח בית החרושת למטוסים. הם התעסקו במיון ערימות של מלבושים. ליד חומות בית החרושת נערמו מכתבים ומיני סידקית: מראות, מסגרות-תצלומים, סיכות מעוקמות, אבזמים, משקפים, מנעולים וכו'".

בספרו "מלכות הגזע והרשע" כותב החוקר יוסף טננבוים: "השלל העצום של נכסים יהודיים מילא מחסנים ענקיים. ממקום ההחסנה המרכזי בלובלין התפתלו רכבות מלאות "סחורות" של גלובוצ'ניק אל ליבה של גרמניה, למקומות שנקבעו על ידי רשויות ס.ס, מתוך הסכם עם המיניסטריונים המתאימים של הרייך. בתחום זה הייתה התחרות רבה, ורשויות שונות ניסו להתגנב לשדה מכניס הרווחים של גלובוצ'ניק. אבל גלובוצ'ניק שהיה מובטח בתמיכתו של הימלר, משל בכיפה בניהול לובלין ועמד בפני כל התערבות".

זהב, כסף, מטבעות זרים, תכשיטים, אבני חן, חפצי ערך שנמצאו בין חפצי הנרצחים – כל אלה נשלחו לבית ברחוב שופינה שבלובלין, ואחר כך הועברו לגרמניה. ועל השחיתות שהייתה כרוכה בנושא זה – צריך לכתוב בנפרד.

בסתו 1942, עם חיסול גיטו מיידן טטרסקי, הוקם בפלוגפלאץ מחנה ריכוז לנשים יהודיות כחלק נפרד של מחנה מיידנק. בפברואר 1943 התחילה לפעול במחנה חברת Osti (Ostindustrie), שהעסיקה רבים מהאסירים. ב-3 בנובמבר 1943 הובלו כל האסירים והאסירות היהודים ממחנה פלוגפלאץ למיידנק ונורו שם בו ביום.

כתבה : נטע ז'יטומירסקי אבידר

מקורות

Josef Marszalek, Majdanek: The Subcamps, Warsaw 1986, p.50.

יוסף טננבוים, "מלכות הגזע והרשע", ה, י"ד: מחנות כסדנאות, ירושלים תשכ"א, עמ' 171.

אידה רפפורט-גליקשטיין, "גיטאות לובלין ומיידן-טטרסקי", אנציקלופדיה של גלויות: לובלין, ירושלים תשי"ז, עמ' 677.

Advertisements

2 מחשבות על “מחנה פלוגפלאץ (פלאגה לשקייביץ)

  1. פינגבק: מחנות – תוכן עניינים | קול לובלין

  2. פינגבק: מחנה פלוגפלאץ (פלאגה לשקייביץ) | קול לובלין | yochibook

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s