פרטיזנים יהודים במחוז לובלין

חוברת מס. 44 שנת 2008

ממחנה ליפובה אל היערות
הבריחה הכללית ממחנה ליפובה נכשלה.
קבוצות אחדות של שבויים מהמחנה התארגנו כדי לברוח.

ב-28 באוקטובר 1942 ברחה קבוצה בת 17 אנשים, לרבות פעילי המחתרת יגר, קגנוביץ' וגרובר.הנשק היה חבוי בתוך המחנה, במכבסה. כיוון שהשבויים ברחו ממקומות העבודה שמחוץ למחנה, הם לא יכלו לקחת עמם את כלֵי הנשק.

אחריהם ברחו ליערות יאנוב 40 שבויים נוספים, והללו יצרו קשר עם אנשי פ.או.וו. (פולסקה אורגאניזציה וויסקובה. ארגון צבאי פולני מיסודה של א"ק, 'ארמיה קריובה'). אנשי פ.או.וו. הורו לנמלטים לחפור מחילה כדי להשתכן בה, ואז זרקו עליהם רימון-יד. רק שניים מתוך הארבעים נותרו בחיים.

גרובר ארגן בריחה של שתי קבוצות שבויים נוספות. כך התקבצו ביער כמאה אנשי צבא מנמלטי ליפובה, חלקם חמושים. כמה שבועות לאחר הגיעם ליער נהרג מפקדם קגנוביץ' בזמן מצוד של הגרמנים, ואת מקומו תפס שלמה ("מייטק") גרובר. אנשיו פעלו בקבוצות קטנות בסביבות גַרבּוב (בין לובלין לפולאווי). לאחר שנפצע גרובר, יגר תפס את מקומו.

הסכנות ביער

איך לחיות ביער?
אלה שברחו ליער היו חשופים לפגעי הטבע ולפגעי האדם.
פגעי הטבע כללו גשם, שלג, רוחות וקור, מחלות, רעב ומחסור. הבורחים היו ללא מזון, ללא תרופות, ללא נשק. איך אפשר לשרוד בתנאים כאלה?
אבל הסכנות הגדולות יותר ארבו מידי האדם: כנופיות של שודדים ורוצחים; איכרים עוינים שהלשינו על יהודים; גרמנים שערכו מצוד אחר מצוד וחיפשו את המתחבאים; פרטיזנים פולנים אנשי א"ק (המחתרת הפולנית הלאומית) אשר היו נגועים באנטישמיות.
מטרתם של הפרטיזנים היהודים שברחו ליערות לא הייתה הישרדות בלבד. היו אלה אנשים צעירים לוחמים, והיו להם עוד מטרות נוסף על שמירת חייהם שלהם:
הם שמרו על יהודים חסרי נשק, נשים וילדים שהסתתרו ביער.
הם השיגו מזון מהאיכרים, אם בגנֵבה ואם בכוח הזרוע.
הם ביצעו פעילות עונשין נגד איכרים שהסגירו יהודים.
מטרה עליונה הייתה השגת נשק. ללא נשק אתה חסר אונים. הם יזמו פעולות להשגת נשק.
הם לחמו מלחמת גרילה נגד הגרמנים.

להלן קטעים מעדות של מיכאל לוטרשטיין המופיעה בספר "דאס בוך פון לובלין" ומעדות של מייטק גרובר הנמצאת בארכיון 'יד ושם':
"המפקד טולק ציווה להחרים במקום אחד, במרחק 12 ק"מ מהמחנה, מכונת-ירייה. חמישה אנשים יצאו לפעולה. בהגיעם למקום כבר התחיל לעלות השחר. מישהו שראה אותם הודיע למשטרה הפולנית. עד מהרה הגיעו השוטרים והתחילו חילופי יריות. הפרטיזנים הצליחו לגרש את השוטרים, אשר ברחו לקול צחוקם של האיכרים. עוד באותו יום עברו הפרטיזנים 25 ק"מ ולאור היום חצו את כביש לובלין-ורשה, במקום שאיכרים עסקו בפינויו מן השלג. מסביבם עמדו אנשי משמר גרמנים. הגרמנים הופתעו עד כדי כך, שלא העזו לעצרם. אולם כעבור זמן מה, כאשר הפרטיזנים סרו לאחד הבתים לסעוד את לבם, התאוששו הגרמנים ותקפום. כשלושת רבעי שעה נמשכו חילופי היריות עד לנסיגת הגרמנים. הדרך נתפנתה. אחד משבויי המלחמה מליפובה 7 נפצע ברגלו. זמן קצר לאחר מכן הוא מת מפצעו, שכן טרם הייתה אפשרות להגיש עזרה לפצוע, באין תרופות וצוות רפואי.

למחרת היום חזרו הבחורים לבסיס. טולק שיבח אותם, וכולם היו גאים על שעמדו במבחן האש הראשון. עוד באותו היום נאלצו כולם לסגת אל עמקי היער. דיביזיה גרמנית חיפשה ביער פרטיזנים ויהודים. סיפרו כי באותו יום הם מצאו כשישים יהודים חסרי נשק, שהיו מוסתרים ביער. בו ביום הם עלו על הבונקר, שבו ישבו שישה מבין שבויי המלחמה מליפובה 7. ששת הבחורים התגוננו בגבורה. מלומדי מלחמה השכילו לתפוס רימוני-יד שהגרמנים הטילו בהם והשליכום חזרה. במכונת-היריה שבידיהם חסמו את הכניסה אל הבונקר וכך החזיקו מעמד שמונה שעות רצופות. עם רדת החשכה נאלצו הגרמנים לסגת. מבין הבחורים מת מפצעיו פרטיזן אחד בשם שטנגל [ואולי שנגול – לא ברור]."

הפלוגה של סרן יחיאל גרינשפן
אלפי יהודים מעיירות בצפון-מזרח מחוז לובלין נמלטו ליערות מהגירושים לסוביבור בקיץ ובסתיו של 1942.
היהודים הסתתרו ביערות פרצ'ב ( (Parczewוחיו בקבוצות לא מאורגנות. במצודים שערכו הגרמנים נהרגו רבים מאוד מן המסתתרים.
בהשפעת פרטיזנים סובייטים החלה להתארגן ביער תנועז פרטיזנית עממית.

במעבי יערות פרצ'ב הקימו הפרטיזנים שני מחנות: מחנה של פרטיזנים לוחמים ו"מחנה משפחות" ששימש מקלט לזקנים, נשים וטף. מחנה המשפחות נקרא "טַאבּוּר" (וגם "בַּאזַאר"). הפרטיזנים היו הכוח שהגן על מחנה המשפחות.
ביערות פרצ'ב התגבשה ופעלה היחידה החשובה ביותר מבין יחידות הפרטיזנים היהודיות בפולין: היחידה בפיקודו של יחיאל גרינשפן, הלוא הוא סרן "חִיל".

בינואר 1943 היו ביחידה של גרינשפן 50 אנשים. אחרי חודשים אחדים הצטרפו אליה בחורים נוספים, ואז הקבוצה מנתה כבר כ-120 אנשים.
גרובר, יגר וחבריהם שברחו מלובלין הגיעו אל קבוצת גרינשפן באביב 1943.
במשך השנה האחרונה למלחמה התגברה ביער פרצ'ב פעילותה של המחתרת הפולנית הקומוניסטית, 'ארמיה לודובה' (א"ל). מפקד גדוד הא"ל באזור היה יהודי, קפיטן אלכסנדר סקוטניצקי ("זמסטבה").

קבוצת הפרטיזנים היהודים בפיקודו של יחיאל גרינשפן הצטרפה ל'ארמיה לודובה' והייתה לפלוגה הרביעית בגדוד של סקוטניצקי. גם גרובר, יגר ושאר נמלטי ליפובה הצטרפו לגדוד של סקוטניצקי והשתייכו לפלוגה אחרת בגדוד זה.
בין הפרטיזנים היהודים היו גם נשים שהשתתפו בקרבות – אם כלוחמות ונשק בידן ואם כחובשות.
הגדוד התנהל בסדר ובמשמעת צבאית.

במארס 1944 התחילה להגיע מעבר לנהר הבוג תגבורת רצינית. היו אלה יחידות סובייטיות וכוח פרטיזני פולני גדול ומצויד היטב אשר התארגן במוסקבה ונקרא "ונדה וסילבסקה" (על-שם סופרת פולניה קומוניסטית ידועה שהתגוררה ברוסיה). ביחידות אלה היו יהודים רבים. מטוסים רוסיים הצניחו ליערות ציוד, נשק ומזון.

באפריל 1944 פיקד יחיאל גרינשפן על פעולה מיוחדת: מיקוש גשר סוביבור שעליו עברה מסילת הברזל לובלין–חלם. בפעולה התפוצץ קטר הרכבת שהובילה חיילים גרמנים לחזית, והרכבת נפלה לתוך המים. כשלוש-מאות עד חמש-מאות חיילים גרמנים נהרגו. בדרכם חזרה מהפעולה תפסו הפרטיזנים מכונית ובה גרמנים, החרימו את הנשק והציוד, שרפו את המכונית ושבו את הגרמנים. במשך ימים אחדים הובילו את השבויים הגרמנים מכפר לכפר. לבסוף ציווה המפקד גרינשפן להוציאם להורג.
החזית הלכה וקרבה. הגרמנים ריכזו באזור כוחות צבא גדולים. בקרבות שהתפתחו נלחמו גם הפרטיזנים והצטיינו בגבורתם.

המפקד יגר נפל בקרב.
דינה גוטהלף ממרקושוב העידה על אודות שעותיו האחרונות של משה יגר:
"ב-14 במרץ יצאו שישה עשר פרטיזנים יהודים מנוסים בפיקודו של משה יגר לפעולת ריגול מיוחדת במרחק כמאה ק"מ – – – בלילה יצאו לדרך – – – הבחורים היו במצב רוח טוב, הידיעות מהחזית עודדו אותם והמשימה החשובה שלפניהם רוממה את רוחם. רק יגר היה קודר משהו ועגמומי. ברמיזה אמר, כי מתקרבים ימים קשים. הגרמנים ירצו בכל מחיר לטהר את דרכי נסיגתם מהחזית ויטאטאו את הפרטיזנים מדרכם. המצב לדעתו מסתבך, ועוד ירבו הקרבנות. בהלצה וברמיזה תיאר את קברו ביער ועליו אבן. על האבן יהיה כתוב לדבריו: 'פה קבור משה יגר'."

שמואל רובינשטיין המשיך וסיפר את סיפור ההיתקלות הכושלת עם הגרמנים:
"מצבם של הפרטיזנים הסתבך. משה יגר פקד לסגת. רק הוא והרשל פישביין נשארו לחפות על הנסוגים ולעצור את הגרמנים. המפקד יגר ופישביין ירו עד שאחרון הפרטיזנים נסוג. אז פתחו חבריו של יגר באש, ויגר קם כדי לסגת. ברגע שקם פילח כדור את חזהו. הוא צעק להרשל: 'ויטק, ברח, אני אבוד!' הרשל הספיק לצאת מהאש. המפקד יגר נפל. מהגרמנים נפלו שישה."

לאחר מותו קיבל יגר אות הצטיינות גבוה ביותר, "וירטוטי מיליטרי".

במאי 1944 נהרג הקפיטן "זמסטבה" סקוטניצקי.
קבוצת יחיאל גרינשפן צורפה ליחידת הפרטיזנים הגדולה שבפיקודו של הגנרל הסובייטי ברנובסקי. עתה לא היו עוד הפרטיזנים חוליות בודדות, כי אם צבא ממושמע ומאורגן היטב. הצבא הזה היה מצויד בנשק טוב, וקצינים סובייטים מוצנחים פיקדו עליו.
ככל שקרב מועד השחרור, הלך והחמיר מצבם של הפרטיזנים. השטח שבין הצבא הגרמני לבין הצבא הסובייטי הלך וצר, ולפרטיזנים לא נותר מרחב תמרון. הקרבות הפכו קשים ומרים. מעל לראשי הפרטיזנים היו חילופי אש בין הצבאות, והללו נמשכו עד לנסיגה המוחלטת של הטנקים הגרמניים.

חיילי הצבא הסובייטי ערכו לפרטיזנים קבלת פנים נלהבת.
עם שחרור האזור ב-23 ביולי 1944 שרדו במחנה המשפחה כמאתיים נפשות. בפלוגת גרינשפן היו אז כ-150 לוחמים.
אנשי יחיאל גרינשפן, ונמלטי ליפובה ביניהם, היו בין ראשוני המשחררים של העיר לובלין.
שלטונות פולין החופשית העניקו ללוחמים היהודים מיערות פרצ'ב אותות הצטיינות גבוהים.

כתבה : נטע ז'יטומירסקי-אבידר

מקורות

– ספר הפרטיזנים היהודים, הוצאת ספרית פועלים, מרחביה 1958.

– האנציקלופדיה של השואה, הוצאת יד ושם וספרית פועלים, תל-אביב 1990.

– מרטין גילברט, אטלס השואה, הוצאת משרד הביטחון, תל-אביב 1986.

In the Parczew forest
Under the pine trees
When the trees are blossoming
A young soldier
Rests in a grave
Far from where his family is
And his native land.

שיר של פרטיזנים מיער פרצ'ב

ביער פרצ'ב
מתחת לאורנים
כשהעצים פורחים
חייל צעיר
בקבר נח
הרחק ממשפחתו
מארץ מולדתו.

מתוך ספרו של מרטין גילברט “Holocaust Journey”

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרטיזנים יהודים במחוז לובלין

  1. פינגבק: מחנות – תוכן עניינים | קול לובלין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s