שירים על מותם של גיבורים ספרותיים / נטע אבידר-ז'יטומירסקי

חוברת מספר 50 שנת 2014

מותו של עם הוא גם מות תרבותו.
גיבורים ספרותיים צמחו מתוך הוויית חייו של העם ונאהבו על ידי העם.
גולדפאדן במחזותיו, גבירטיג בשיריו, שלום עליכם בסיפוריו – כולם עיצבו דמויות מהמציאות, ואלו אומצו על ידי הקהל והיו לחלק מההוויה העממית שיצרה אותן.
כאשר מת העם, הספרות שיצר ואהב מתה עִמו.
אימהות כבר אינן שרות לילדיהן שירי ערש על גדי לבן וצח.
טווס הזהב כבר אינו נושא מכתבי געגועים אל אהובה רחוקה.
מנחם מנדל הנלעג והיקר שוב אינו כותב על הרפתקאותיו ההזויות לאשתו המחכה בבית.
מותם של הגיבורים הספרותיים הוא מות ההוויה התרבותית היהודית. זו נכרתה לנצח, ולעולם לא תהיה לה תקומה.

יתומים / איציק מאנגער

מכתבו של מנחם מנדל / נתן אלתרמן

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s