בית ספר "תרבות"

                          (חוברת מס' 40 שנת 2004 )

    בית ספר של התנועה הציונית. שפת הלימוד בו הייתה עברית.
           בית-ספר "תרבות" הכשיר את תלמידיו לקראת החיים בארץ-ישראל.
בית-ספר "תרבות" עצמו היה פיסת ארץ-ישראל בתוך הגולה.

כבר מראשית דרכה של תנועת התחייה העברית עלה הרעיון של חינוך בעברית. בהדרגה הלכה והתגבשה הדרישה כי הלשון העברית תשמש לא רק כמקצוע לימוד, אלא תהיה בעצמה לשון ההוראה של כל מקצועות הלימודים בבית הספר.
בשנת 1917 נוסדה במוסקבה ההסתדרות החינוכית "תרבות". התבססותו של המשטר הקומוניסטי ברוסיה שיתקה את התרבות העברית שם, והמרכז עבר לפולין.
עם תום מלחמת העולם הראשונה התקיימה בוורסאי ועידת שלום. על בסיס החלטות הוועידה קמה פולין לתחייה. חוזה השלום אושר ע"י הסיים הפולני. בחוזה זה היה סעיף להגנת המיעוטים, אשר אפשר את קיומם של בתי הספר העבריים.
הגימנסיה העברית הראשונה נוסדה בווילנה.
לבתי הספר הראשונים של "תרבות" היה צביון מקומי. בראשית שנות השלושים הם קיבלו בהדרגה צביון אחיד. בשנים הללו התגברה באירופה הריאקציה המדינית, והתערער מצבם הכלכלי של יהודי פולין. ליהודים התברר כי אין "תכלית" לחייהם בגולה, וה"תכלית" הטובה ביותר לדור הצעיר היא עתיד בארץ-ישראל.
בתי הספר של "תרבות" היוו את המכשיר החינוכי של תנועת התחייה הלאומית בגולה. מטרת רשת החינוך הייתה מימוש חזון ההגשמה הציונית. בצד לימודי היסטוריה, גיאוגרפיה ותרבות פולנית, למדו התלמידים שפה וספרות עברית, היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ-ישראל. מובן שלמדו תנ"ך. למדו גם חשבון, ציור, מלאכה, זמרה והתעמלות. שפת הלימודים הייתה עברית. שיטות החינוך היו מתקדמות.
כל אלה יצרו פיסה של ארץ-ישראל בגולה. בבתי הספר של "תרבות" הייתה אווירה ארצישראלית על אדמת ניכר.
בתי הספר הללו הפכו בכל מקום למרכז של פעילות תרבותית, עברית וציונית, גם לאחר שעות הלימודים. היו בהם ספריות והתקיימו שיעורי ערב למבוגרים, כמו גם הרצאות בנושאים עבריים וציוניים.

רשת החינוך "תרבות" כללה גני-ילדים, בתי-ספר יסודיים ובתי-ספר תיכוניים (גימנסיות).
בלובלין היה רק בית-ספר יסודי של "תרבות", וגם הוא נאבק קשה על קיומו. לא היה לו מבנה קבוע, והוא נדד ממעון למעון בדירות שכורות. פקידי משרד החינוך הפולני יכלו להקשות על בתי הספר במתן הרשיון השנתי, אם החליטו שמשכנו של המוסד החינוכי אינו עומד בתנאים שנקבעו. דירת בית הספר "תרבות" שברחוב ניאצלה 6 נפסלה, אבל הייתה כשרה לשימושו של בית-ספר פולני ממשלתי לחינוך מיוחד.
בפני בית הספר עמדו גם קשיים מהותיים. בית הספר העברי הציוני צריך היה לפלס את דרכו החינוכית בין החרדים של "אגודת ישראל" מצד אחד לבין תנועת ה"בונד" מצד שני.
בנוסף לכך, היה זה בית-ספר פרטי שהתקיים משכר-לימוד (אם כי שכר-לימוד מדורג). הורים רבים העדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים שהלימוד בהם היה בחינם.
ובכל זאת התבסס בית הספר בעיר, והיווה אבן שואבת לתלמידים רבים. פעילותו התרבותית חרגה מגבולות מערכת השעות הרשמית. מר ישראל שליטא, מנהל בית הספר ( הוא החליף את המנהל הראשון, ד"ר גוטסדינר), הכיר בחשיבות החינוכית והחברתית של המסיבות. התלמידים הכינו מסיבות לקראת חגי ישראל. במסיבות הופיעה מקהלת ילדים והועלתה הצגה פומבית. המסיבות התקיימו באולם התיאטרון העירוני ומשכו אליהן קהל רב.
בית הספר קיים שיעורי ערב לעברית, לתנ"ך, להיסטוריה ולידיעת הארץ. לשיעורים אלה היה ביקוש רב.
מורי בית-הספר לימדו מחוץ לשעות הלימודים בחוגים שארגנו הסתדרויות הנוער הציוניות. המורים היו צעירים אידיאליסטים, בעלי השכלה עברית וכללית והכשרה פדגוגית. תכלית חייהם הייתה החינוך העברי השלם.
ואלה שמות כמה מהמורים:
את הלימודים במקצועות העבריים לימדו ד"ר גוטסדינר, ישראל שליטא, חיה קושלאן ומלכה עפרון. את הלימודים במקצועות הפולנים לימדו המורות מניה קורן וגב' גולדרינג.
חשוב לציין את חברי ועד בית הספר בראשות ר' דוד דודזון. חברי הוועד עבדו בהתנדבות לגיוס תרומות, למשיכת תלמידים לבית הספר ולעזרה ככל שנדרש.

ביבליוגרפיה:
ישראל שליטא, בית הספר "תרבות", בתוך: לובלין – אנציקלופדיה של גלויות, עמ' 555–562.
נח פניאל, פרקים בתולדות החינוך העברי, עמ' 103–150.
מנחם גלרטר, הגימנסיה "תרבות" ברובנה.
סבינה לוין, פרקים בתולדות החינוך היהודי בפולין, תל-אביב 1997.

כתבה: נטע ז'יטומירסקי-אבידר

Advertisements

2 מחשבות על “בית ספר "תרבות"

  1. פינגבק: תי ספר ומוסדות חינוך – תוכן עניינים | קול לובלין

  2. פינגבק: בתי ספר ומוסדות חינוך – תוכן עניינים | קול לובלין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s