יומן מסע / שרה שוסטק

שרה שוסטק
יומן מסע

לזכרה של אמי, מרים גמרא הלברסברג

חוברת מספר 48 שנת 2012

נסעתי ללובלין, עיר הולדתה של אמי, כדי לסגור את מעגל קורות משפחתה המרתקים.
המסע החווייתי והרגשי הזה חל במלאות שבעים שנה להשמדת הגטו בעיר. הסתובבתי בלובלין יחד עם אנשים ששורשיהם בעיר זו, עיר ואם בעולם היהודי, וחיפשתי. חיפשתי אחר ההמולה של הילדים: יענקעלך, אבריימלך ויצחקלך. חיפשתי אחר ההמולה של הילדות התמימות והטהורות: רבקהל'ה, רוחל'ה, חיהל'ה ועוד רבות אחרות. ניסיתי לדמיין את היהודים בחנויות וברחובות, לשמוע את השירה, הצחוק, הבכי, הכאב.
גיליתי שאני לא יכולה. הדמיון אינו עובד. געגועים עזים הציפו אותי לאמי ולמשפחתי הענפה, משפחה שהכרתי רק מתמונות.
חלל גדול נפער בך כשאתה שם, כשאתה רואה את האובדן והחורבן, את שהיה ואיננו.

המסע הזה היה קשה. הוא פגע בכל נים ונים, חדר עמוק לנשמה והותיר בי מחשבות, תהיות ורצון לדעת עוד ועוד.
רגעים קשים במיוחד היו הביקור במחנה ההשמדה מיידנק ובאתר ההנצחה המרשים שבבלז'ץ. אתר ההנצחה הזה מציג את האדם בשיא שפלותו ורשעותו. קשה לתפוס מה גדולה הייתה הזוועה, עד כמה פעלה ביעילות מכונת ההשמדה.
באתר ההנצחה בבלז'ץ אתה עובר בחורבה. משני צדדיך מתרוממת לה בהדרגה חומה, ואתה חש מחנק. דומה כאילו הקירות הזקופים עומדים לסגור עליך ולמצוץ את טיפת האוויר האחרונה שלך. אולם אתה נשאר בחיים, חי ובועט, ומוכיח לכולם: אני כאן, אני חי, אני אספר.

Advertisements

מחשבה אחת על “יומן מסע / שרה שוסטק

  1. פינגבק: המפגש בין יוצאי לובלין ודורות ההמשך לבין העיר היום – תוכן עניינים | קול לובלין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s