תולדות הדפוס בלובלין

חוברת מס. 39 שנת 2003

רוצה הייתי להתפאר ולכתוב, כי "לובלין היתה ערש הדפוס העברי בפולין", אבל מה לעשות, קרקוב הקדימה אותנו ב-17 שנה ובעשרים ספרים. "חמישה חומשי תורה" היה הספר העברי הראשון בפולין, והוא הודפס בקרקוב בשנת 1530. אחריו נדפסו שם הגדות וספרי קודש אחרים, וביניהם – הפלא ופלא – ספר "הברית החדשה" ביידיש! ב-1540 הדפיס ר' שלום שכנא הלובלינאי את ספרו בקרקוב, כי עדיין אין דפוס בעירו.

שנים ספורות אחר כך מתחילים להופיע בלובלין בתי דפוס עבריים, והיא כובשת לה מקום מרכזי בתחום הספר העברי.

מדוע לובלין?

במאות  ה-16 וה-17 היתה לובלין מרכז מסחרי ותורני גדול.  בה התקיימו הירידים הגדולים, ובה היה מתכנס "ועד ארבע ארצות" – מוסד הגג של האוטונומיה היהודית בפולין.  ספרים שנדפסו בלובלין נפוצו לכל הקהילות היהודיות באירופה.

חיים בן יצחק שחור היה חלוץ הדפוס העברי במרכז אירופה. הוא היה זה שהכין את רוב חיתוכי העץ להגדה המעוטרת המודפסת הראשונה  במזרח אירופה – הגדת פראג. הוא היה מדפיס נודד והגיע למרכז היהודי בלובלין. בשנת 1547 (ש"ז) הדפיס את הספר הראשון בלובלין, ספר סליחות "שומרים לבוקר".

שנים מעטות אחריו יסד יוסף בן יקר בית דפוס בלובלין, והדפיס בו מחזורים וסידורים. בתו חנה וחתנו חיים בן יצחק קבלו בשנת 1559 כתב זכות מהמלך זיגמונט אוגוסט, שהתיר רק להם, ואסר על כל איש זולתם להדפיס ספרים עבריים ולעסוק במכירתם בכל רחבי פולין.

בית הדפוס הגדול והחשוב ביותר בלובלין נוסד בשנת 1572 ע"י קלונימוס בן מרדכי יפה, לפי כתב זכות מאת המלך סטפן באטורי. בית דפוס זה עבר במשפחה בירושה   במשך 120 שנה! היה זה בית דפוס משוכלל, שהצטיין בהדפסה איכותית ומהודרת.  הספר הראשון שראה אור בבית דפוס זה היה מסכת עבודה זרה של התלמוד הבבלי. אחריו יצא לאור הספר "שאלות ותשובות" של הרב, הפרשן  והפוסק  הלובלינאי הדגול , ר' שלמה לוריא  – המהרש"ל. גם שאר ספריו של המהרש"ל, "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה", נדפסו בלובלין בדפוס של משפחת יפה. מובן מאליו, שקלונימוס יפה הדפיס את ספרי ההלכה "לבוש מלכות" של אביו הרב מרדכי בן אברהם יפה, מראשי ועד ארבע ארצות.

דורות של בני משפחת יפה הדפיסו ספרים עבריים בכל התחומים: תלמוד, מחזורים, סידורים, הגדות של פסח, פירושים, סליחות, ספרי הלכה, ספרי קבלה, מוסר, פילוסופיה, דקדוק וגם "צאינה וראינה", סיפורי עם ושירי עם ביידיש.

החל מאמצע  המאה ה-16 ועד סוף המאה ה-17 נדפסו בלובלין כ-260 ספרים,

רובם בבית הדפוס של משפחת יפה. אחד משונאי ישראל במאה ה-17, סבסטיאן מיצ'ינסקי כותב: "יש להם [ליהודים] בלובלין שני בתי דפוס, דבר שלא היה קודם לכן… כמות הנייר שהם קונים היא כה מרובה, עד כי אין המדפיסים הנוצרים יכולים להשיגו".  הוא מבקש לאסור על היהודים להדפיס ספרים פולניים. במשך הזמן אמנם נאסרה על יהודי לובלין הדפסת ספרים קתוליים.

בסוף המאה ה-17 חלה ירידה במעמדה המרכזי של לובלין בעולם הדפוס היהודי. בין הסיבות לכך:

א. חורבנה של לובלין בפרעות ת"ח ות"ט.

ב.  ועד ארבע ארצות עבר ליארוסלב.

ג.  בעיר זולקוב (Zolkiew) נוסד בשנת 1692 בית דפוס חדיש, שהתחרה בדפוסים

     העתיקים של לובלין וקרקוב.

ביבליוגרפיה:

בלה מנדלסברג-שילדקרויט / מחקרים לתולדות יהודי לובלין

י. טרונק / תולדות יהודי לובלין, ספר"לובלין", אנציקלופדיה של גלויות

לקסיקון יודאיקה, הוצאת כתר, ירושלים

ישעיהו וינוגרד / אוצר הספר העברי, חלק ב', הוצאת המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת, ירושלים

                                                    נטע ז'יטומירסקי-אבידר

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s