בית הכנסת של המהרש"ל

חוברת מס. 46 שנת 2010

בית הכנסת העתיק של המהרש"ל היה הגדול, היפה והמפואר בכל בתי הקהילה היהודית בלובלין.
בימי חג ומועד התכנסו בו למעלה מ-3,000 אנשים. חזנים ידועי שם הופיעו בו בליווי מקהלת ילדים. הוא היה גאוות הקהילה במשך מאות שנים.
רק תמונות נותרו ממנו.

מדוע בכל התמונות, הרישומים והתצלומים אין הוא נראה בשלמותו? מדוע כל תמונותיו מראות רק חלקים ממנו?
בית הכנסת הגדול עמד בלב הרובע היהודי העתיק, בתוך סבך של רחובות קטנים וצרים. לא הייתה סביבו חצר גדולה ולא השתרעה לפניו כיכר רחבת ידיים המאפשרת מבט כללי על המבנה. מכל זווית ראייה אפשר היה לראות רק קיר, פינה או קצה גג. אי אפשר היה להקיף במבט את מלוא גדולתו.
את המקום שבית הכנסת עמד בו מציין היום לוח זיכרון קטן. על הלוח רקוע תבליט של בית הכנסת במבט מלמעלה, מכיוון הגג. "אבל אף יהודי לא ראה את גג בית הכנסת מלמעלה," ביקר את התבליט האדריכל אלכסנדר שריפט ז"ל, יושב-ראש ארגון יוצאי לובלין. "הגג תמיד התרומם מעלינו. ראינו אותו רק מלמטה."
גבוה-גבוה מעל הרובע היהודי התנשאה הטירה, הזאמק, מעוז השלטון הפולני.
בית הכנסת של המהרש"ל עמד במדרון הצפוני, בתוך עדת בתי היהודים השחוחים אשר הקיפו בצפיפות את הארמון השליט והתרפקו על חומותיו המבוצרות.

תולדותיו
תולדות בית הכנסת שזורות בתולדות הקהילה היהודית.
על מגרש ברחוב יטצ'נה שרכש הרופא היהודי ד"ר יצחק מאי, מראשוני היישוב היהודי בלובלין, נבנה בשנת 1567 בית הכנסת של הרב הדגול ר' שלמה לוריא (מהרש"ל). הייתה זאת תקופת הזוהר של יהודי לובלין. באותם הימים הייתה לובלין מרכז רוחני, ובה נערכו הכינוסים הגדולים של ועד ארבע ארצות.
בשנת 1656 חרב בית הכנסת: נחשולי קוזקים שעטו מרוסיה לפולין, הבעירו את הרובע היהודי וטבחו את יושביו. כאשר השתקמה הקהילה היהודית בלובלין, נבנה מחורבותיו גם בית הכנסת הגדול.
בשנת 1856 קרסה תקרת בית הכנסת. הקהילה היהודית התגייסה לקומם את הריסותיו. משך הבנייה התארך עד שנת 1864. לא נוכל להעלים עין משחיתות שהעיבה על מעשה השיקום. בתקופת הבנייה נלקח ציוד בית הכנסת למשמורת בבתי תפילה ובבתים פרטיים. עם תום השיפוצים לא כל הציוד הוחזר לבית הכנסת. בכמה בתי תפילה ובבתים של עשירי לובלין נמצאו אחר כך ספרים, פמוטים וציוד נוסף שהיה שייך לבית הכנסת הגדול.

ארכיטקטורה
מבחוץ – היה זה בניין מרובע כפול גגות, פינותיו החיצוניות מעוגלות וחלונותיו מקושתים.
קירותיו נבנו עבים ומבוצרים כדי להגן על היהודים בעת צרה.
צמוד אליו ותחת אותו הגג נמצא גם בית הכנסת על-שם מהר"ם [מורנו הרב ר' מאיר בן גדליה מלובלין, 1558–1618] .
מבפנים – אולם התפילה המרווח היה מרובע. בדיוק במרכז האולם, מול ארון הקודש, התרוממה בימה גדולה ונהדרת. אל הבימה עלו במדרגות מגודרות במעקה מסוגנן.
בכל פינה של הבימה עמדו שלושה עמודים, מאוגדים יחדיו. כותרותיהם המעוטרות של העמודים היו קשורות ביניהן בקשתות. הקשתות יצרו חופה מעל הבימה. החופה התנשאה מעלה ותמכה בתקרה.
תכנית בית הכנסת של המהרש"ל באה לפתור בעיה אדריכלית-ליטורגית של קביעת מקום הבימה.
הנוכחות האדריכלית המודגשת של הבימה במרכז האולם הלמה את חשיבות תפקידה של הבימה בטקסים הדתיים. דגם זה השפיע על תכנון בתי כנסת אחרים בפולין ואשכנז.
ארון הקודש היה מקושט ומפואר.
משמאל לארון הקודש היה מקום שמור ועליו נכתב: "אסור לשבת על מקום המהרש"ל ז"ל חוץ מהמרא-דאתרא [רב העיר.]"
שלוש עזרות נשים עיטרו את בית הכנסת משלושה צדדים.
נברשות תאורה מעוצבות השתלשלו מהתקרה, תלויות על שרשרות ארוכות.
מבין תשמישי הקדושה כדאי לציין בייחוד את מנורת החנוכה הגדולה בעלת תשעת הקנים – אחת המנורות היפות ביותר שבבתי הכנסת בפולין.

חורבן הבית
בספטמבר 1939, בעת שנכבשה העיר בידי הנאצים, הופסקה הפעילות הדתית של בית הכנסת. הוא נסגר בפני מתפלליו והיה לבית מחסה לפליטים ומטבח ציבורי לנזקקים.
ב-17 במארס 1942 החלה בלובלין האקציה הגדולה של גירוש היהודים לבלז'ץ. נקודת האיסוף למגורשים הייתה בית הכנסת מהרש"ל.
ב-14 באפריל 1942 פסקו המשלוחים. קהילת לובלין הושמדה בבלז'ץ. קולות התפילה והבכי נדמו. בית הכנסת שמם.
כשסיימו הגרמנים לגרש ולהרוג את יהודי לובלין, פוצצו וניתצו את הבתים הריקים של הרובע היהודי.
יחד עם כל בתי הרובע הרסו הגרמנים גם את בית הכנסת העתיק מהרש"ל. שרידי כתליו העבים של בית הכנסת הזדקרו בעקשנות מבין החורבות.
עם תום המלחמה מחו תושבי לובלין את זכר הימים הקשים ושיקמו את עירם. טרקטורים עלו על חורבות הרובע היהודי כדי לפנות אותו מהריסותיו, וגן גדול ניטע מסביב לטירה, לזאמק. שרידיו האילמים של בית הכנסת פונו, וכביש מהיר נסלל עליהם:Aleja Tysiaclecia.
במקום שעמד בו בית הכנסת העתיק והמפואר מוצבים היום שני לוחות זיכרון צנועים של עיריית לובלין ושל קהילת יוצאי לובלין.

תגלית: נמצאה הפרוכת מבית הכנסת מהרש"ל
עד לאחרונה חשבו כי דבר לא נותר מבית הכנסת.
והנה תגלית!
בינואר 2008 התגלתה בבית הכנסת שבביאלסקו ביאלה (Bielsko-Biala) הפרוכת אשר כיסתה את ארון הקודש בבית הכנסת מהרש"ל בלובלין.
הפרוכת התגלתה בדרך מקרה בידי ההיסטוריון הפולני יאצק פרושיק (Jacek Proszyk) בעת שעסק ברישום הנכסים (אינוונטר) של בית הכנסת בביאלסקו ביאלה. הפרוכת הובאה לעיירה זו בשנת 1945, אך לא ידוע כיצד הגיעה לשם ומי היה זה שהביא אותה.
על פרוכת הקטיפה רקומות בעברית עשר הדברות. מעליהן רקום כתר תורה הנתמך על ידי זוג אריות.
מתחת ללוחות הברית רקומה הקדשה: "זאת נדבן נשים לבה"כ דמהרש"ל ז"ל – שבת תרפ"ו לפ"ק".
מכאן אנו למדים שהשנה הייתה 1926.
אם אתם חדי-עין, ואם התמונה תודפס באיכות טובה, תוכלו להבחין בפרוכת הזו על ארון הקודש (מאחורי הבימה) בתמונה שצולמה בבית הכנסת מהרש"ל בשנת 1939.

שחזור וירטואלי של בית הכנסת
בשנת 2007 נבנה מודל וירטואלי תלת-ממדי של בית הכנסת מהרש"ל.
המודל נבנה בידי כריסטופר מוּחָה (Christopher Mucha) מחברת 'סרוודאטה אלקטרוניק' (Servodata Elektronik) בשיתוף פעולה עם קבוצת 'שער גרודצקה – תיאטר NN'.
המודל מאפשר לערוך סיור אינטראקטיבי בבית הכנסת וסביבתו. השאיפה היא לייצר באותה הטכניקה מציאות וירטואלית של כל הרובע היהודי מהתקופה שלפני המלחמה.

תרגום המקורות הפולניים: שרה ברנע

כתבה : נטע ז'יטומירסקי-אבידר

מקורות

אינג' ד' דוידוביץ (תשי"ז). בית-הכנסת ע"ש המהרש"ל". בתוך: נחמן בלומנטל ומאיר קוז'ן (עורכים), אנציקלופדיה של גלויות, כרך ה', לובלין (134-127). ירושלים.

Synagoga Maharszala w Lublinie (nieistniejaca) http://tnn.pl/pm,350.html

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s