דוֹדי – חייל יהודי על סוס / אסתר פנחס (לבית הופרט)

חוברת מספר 46 שנת 2010

הכול התחיל בעבודת השורשים של נכדי הבכור. שאלות החלו לצוץ מכל הכיוונים, ולי – "סבתא שאינה מחוברת לשום מקום" – לא היו תשובות.
הורַי, אִמי שרה (לבית שיקמן) ואבי שמואל הופרט, עלו ארצה טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אני לא גדלתי בצל השואה, אבל כן גדלתי בצל השתיקה. בבית לא דיברו.
אמא הייתה מלודז', ואבא היה יליד לובלין. הוא ישב תמיד שפוף ושותק, עיניו עצובות. ישב ולא דיבר, ואני לא שאלתי שאלות.
כל אשר ידעתי הוא שמצד אמא יש שלושה ניצולים, ואילו מצד אבא לא נותר כלום. בקושי הבנתי שואה מהי.

כשהתעוררתי לשאול, היה כבר מאוחר מדי. לא היה את מי לשאול. אבא ואמא נפטרו, ומשפחה לא הייתה. מה שכן היה בידי הוא תמונת דוֹדי, קלמן יצחק הופרט מלובלין, לבוש במדי הצבא הפולני ויושב על גב סוס. בתמונה הזו אבי היה בוהה במשך שעות.
אותה התמונה נשלחה לאבי. "למזכרת-נצח" – כך כתוב על צדה האחורי בעברית רהוטה. הדבר הפליאני, מאחר שאבי לא ידע קרוא וכתוב. לא הבנתי מאין העברית הזאת. יצר הסקרנות התחיל לכרסם בי: מי הייתה משפחתי? למה דוד קלמן ידע עברית, ולמה אבי היה בוּר? ולמה ולמה?
פניתי ל'ארגון יוצאי לובלין', אך בתוך כל החומר הארכיוני לא היה רמז כלשהו למשפחת אבי. גם ב'יד ושם' לא נמצא חלקיק מידע.
הרמתי ידיים והפסקתי את החיפוש, אך מסתבר שמשמיִם רצו שאמשיך בחיפושַי.

כיוון שאני אלמנת צה"ל, צורפתי לאחת המשלחות שיצאו לפולין. ביקרנו גם בלובלין. לא ידעתי את נפשי מרוב סקרנות, הסתכלתי סביבי וחשבתי: אוקיי, כאן שורשַי, אך מאין הם יוצאים? איפה, איזה רחוב, איזו סמטה? איפה, איפה? האם עברתי ליד בית סבא?
הבטחתי לעצמי כי בשובי הביתה אתחיל שוב במלאכת החיפוש.

כשקיבלתי הזמנה לכנס השנתי של 'ארגון יוצאי לובלין', החלטתי כי הפעם אני כן הולכת. לקחתי עִמי תמונת פספורט של אבי ואת תמונת דוֹדי, קלמן יצחק הופרט, הלבוש במדי הצבא הפולני ויושב מתוח על גבי סוס.
תחילה פניתי לכל זקני הדור, ובעיקר לאלה שהם בעלי אף בולט ועיניים כחולות. חשבתי לעצמי: אולי, אולי כאן ישחק מזלי ואאתר מישהו. לדאבוני, התמונות לא אמרו דבר לאיש מבין כל אלה שפניתי אליהם.
מאוכזבת קשות ישבתי לשתות קפה. מולי ישב בחור צעיר. פתחתי בשיחה ושאלתי: "מה לצעיר כמוך במקום כזה?" הוא הסביר לי שהארגון רוצה לשמור על המשכיות ולשלב את הדור הצעיר בפעילות.
סיפרתי לו את סיפורי. הבחור הִפנה אותי לאמו, נטע. לאחר שיחה קצרה היא הפנתה אותי לאסתר מנדלאי, ומכאן השורשים החלו לצמוח.

במשך למעלה משנתיים עסקה אסתר מנדלאי בחיפושים קדחתניים. היא ניסתה וניסתה למצוא איזה קצה חוט עבורי, אך לא מצאה מאומה. כל אותה העת עמדנו בקשר.
ואז, ביום בהיר אחד, הגיע הטלפון המיוחל. אסתר התקשרה אלַי וסיפרה לי כי מצאה חומר בארכיון הצבאי בוורשה על אודות דודי קלמן יצחק הופרט. היא הוסיפה ואמרה שכל החומר בדרך אלַי.

המעטפה הגיעה.
בידיים רועדות פתחתי אותה. ראיתי מולי צילומי מסמכים של הצבא הגרמני, צילום של דוֹדי כאסיר, פרטים על אודות קורותיו בשנות המלחמה ופרטים ושמות חדשים שלא הכרתי.
לאחר שנרגעתי מעט, שיתפתי את ילדַי בעובדות החדשות. אמרתי להם: עכשיו, עם שני השמות החדשים שגיליתי במסמכים, אנחנו יוצאים לדרך.

במסמכים הוזכרה אישה ושמה בלצ'ה (Bekche) הופרט מרחוב יאטצ'נה (JATECZNA) 23 בלובלין.
הוזכר גם השם רובין (ראובן) שפייזר מרחוב קלינובצ'יזנה (KALINOWCZYZNA) 3 בלובלין ,

לקחתי את שני השמות הללו והתחלתי לחפש במחשב את הקשר ביניהם לבין דוֹדי, קלמן יצחק הופרט.
בינתיים נזכרה בתי, זו שבבֵיתה נמצא הארכיב המשפחתי, כי אֵי שם ב"בוידעם" יש שקית תמונות של סבא שמואל הופרט.
מצאנו את התמונות. הפאזל התחיל לקרום עור וגידים.

מצאתי את תמונתה של בלצ'ה ושמה מאחורי התמונה באותיות עבריות – בלה. גיליתי כי בלה שפייזר הייתה אשתו של דוֹדי, קלמן יצחק הופרט. כמו כן גיליתי כי רובין שפייזר היה אביה של בלה, אשת דוֹדי.
את זאת הבנתי לאחר שגיליתי כי המדווחת על אודותיהם ב'יד ושם' הייתה הגברת גולדה אקסמיט לבית שפייזר, אחותו של רובין (ראובן שפייזר).
עודי תוהה מי היא אותה גולדה, וכאילו משמיִם "נפל לי האסימון":
נזכרתי לפתע בגולדה ובמקס אקסמיט, מכריהם של הורַי. בילדותי ההורים לקחו אותי בשבתות לבקר אותם, ומעולם לא ידעתי את הסיבה לכך. הלוא לכולם קראנו אז 'דודה' ו'דוד'.

דקות מספר אחר כך "טסתי" לרחוב קריית ארבע. אולי שם אמצא רמז למשפחת אקסמיט. ברור היה לי כי בני הזוג אקסמיט נפטרו, אך חשבתי שייתכן כי מי מהשכנים יֵדע להפנות אותי לקרוביהם. כשהגעתי למקום, גיליתי כי הבית נהרס. במקומו הוקם מגרש חניה.

עברנו לתמונות. יכולנו כבר להתחיל להרכיב חלק מהפאזל:
סבא ישראל הופרט
סבתא חיה-לאה הופרט
בנם (אבי) שמואל הופרט
בנם קלמן יצחק הופרט
בנם אברהם הופרט
בתם או כלתם – עלקי הופרט. ייתכן שהייתה נשואה לאברהם הופרט.

אני יודעת כי לאבי הייתה משפחה ענפה, אך אלה הם חלק מהפרטים שהצלחתי לגלות. אני מתכוונת לנסוע ללובלין ולמצוא את ה"שורשים".

תודתי נתונה לאסתר מנדלאי, זו שבזכותה ורק בזכותה קצה החוט שבידי.
תודתי לך, אסתר.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “דוֹדי – חייל יהודי על סוס / אסתר פנחס (לבית הופרט)

  1. מענין מדוע לא ניסית לחפש את משפחת שיקמן (משפחתה של אימך) כי משפחת שיקמן היא משפחה ענפה מאד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s