לגאול את שמו מן השכחה / נטע אבידר

חוברת מספר 42 שנת 2006

צילום כיתה של סוף שנה.
כל צילומי הכיתות נראים אותו דבר. יושבים בשורות. מורים, תלמידים. התלמידים בשורה הראשונה יושבים על הרצפה. בשורה השנייה יושבים על כסאות. בשורה האחורית עומדים על כסאות.
תמונה קבוצתית. פנים מטושטשים.
מי אתם?

שמעון או יצחק?

שני משמאל בשורה האחורית עומד ילד כהה עור וגבוה (הגבוהים תמיד מאחור) – משה אופטובסקי.
"זה אני", הוא אומר ומזהה את תלמידי כתה ב' בבית ספר "תרבות" בלובלין בשנת 1934.
"וזה שמעון קוה", הוא אומר ומצביע על הראשון משמאל בשורה השניה. "הוא היה באצ"ל. נהרג בפעולה ליד פרדס-חנה."
ראש מורכן, מבט ישיר רציני עצוב. מי אתה ילד?
הוא לא נספה באירופה. הוא עלה ארצה. נלחם כאן. אולי יש לו משפחה, אולי נשארו חברים שהכירו אותו?
חיפוש אחרי שמעון קוה ברשת האינטרנט באתר של אצ"ל – אינו נותן כל תוצאה.
ננסה לבדוק מידע על פעולות של אצ"ל. ב-6 באפריל 1948 הייתה פעולה ליד פרדס חנה במחנה שמונים, ובפעולה זו נהרג לוחם האצ"ל יצחק קוה.
ובכן, שמו היה יצחק.
חיפוש ברשת אחרי השם יצחק קוה מגלה אותו ברשימה מכמירת-לב: רשימת 275 חללי נצר אחרון שנפלו במלחמת השחרור.
ומה היה לפני כן, בזמן המלחמה בלובלין ?
רשימות מיידן טטרסקי מתעדות שמות של 4300 יהודי לובלין בעלי תעודות "יוד אוסוויס" שנותרו לפליטה מגטו לובלין אחרי המשלוחים הגדולים להשמדה בבלז'ץ. גטו מיידן טטרסקי חוסל ב-9.11.1942.
דפדוף ברשימות מיידן טטרסקי מעלה שני שמות: גם שמעון קוה וגם יצחק קוה, עם סימון לא מפוענח ליד שמותיהם.
אותו תאריך לידה. אותו מקום לידה.
שמעון או יצחק?
אולי זאת טעות? אולי שמו היה שמעון-יצחק?
יוסף דקר סיפר ליוכבד פרייד-פלומנקר.
"היו תאומים", אומרת יוכבד. "שמעון ויצחק".
"היו תאומים", אומרת בטלפון מפלורידה אווה שק-אייזנקייט. "שימק ויורק".

מוזיאון האצ"ל בתש"ח
גן צ'רלס כלור

 בוקר אפור של חורף.
רוח יבשה קרה.
על סלע כורכר מול ים סוער בגבול יפו – תל אביב עומד מוזיאון האצ"ל בתש"ח.
קירות זכוכית שחורה חלקה מתרוממים מאונכים על חורבות בית אבן ערבי ישן.
שאלנו בכניסה, "אולי יש כאן מידע על חייל האצ"ל יצחק קוה שנהרג באפריל 1948 בפעולת האצ"ל בפרדס חנה?"
"כאן זה לא ארכיון", ענו לנו. "כאן מוזיאון. הארכיון הוא במכון ז'בוטינסקי. בכרטיס הכניסה שלנו תוכלו להיכנס עוד היום גם לשם."
מכיוון שכבר הגענו – נכנסנו פנימה. מוזיאון קטן הממחיש באמצעים מגוונים את פעילות האצ"ל במאבק על תקומת המדינה.
משם הלכנו לארכיון.

מצודת זאב
מכון ז'בוטינסקי
הארכיון
רח' המלך ג'ורג' 38, תל אביב

כן. יש תיק של יצחק קוה. ובתיק הקרטון הישן יש תמונה. ומתוך התמונה מחייך יצחק הבוגר חיוך רחב, בהיר, פתוח.
יש מודעת אבל מצהיבה של האצ"ל על החייל יצחק שנפל בקרב.
יש מידע: ליצחק קוה, יליד לובלין, פולניה, היה בית בלובלין.
הוא היה מדריך בית"ר ומורה לעברית במחנה פליטים בגרמניה.
בארץ התגייס לפלוגות בית"ר בחדרה.

תיאור הפעולה לפי לקסיקון האצ"ל:
"כוח שמנה 50 לוחמי אצ"ל, מחופשים כחיילים בריטים, יצא משוני (6.4.48) להחרים ציוד צבאי רב ממחנה של גדוד תותחנים בריטי (מחנה 80) בפרדס-חנה. הכוח עשה את דרכו באמצעי תעבורה שונים, ביניהם שריוניות בריטיות שהוחרמו קודם לכן. בקרבת שער המחנה התקלקלה כביכול אחת מהשריוניות, ובעוד הצוות "מתקן" את התקלה נעה משאית צבאית לשער המחנה. ממעטה הברזנט קפצו לוחמים, גברו על שני הזקיפים וכלאום בסמוך. בעקבות ההשתלטות על השער נכנסו למחנה שתי השריוניות ושלוש משאיות. הלוחמים השתלטו על מחסן הנשק. בעת פעולת ההטענה נפתחה אש על התוקפים. בסיום הקרב רוכז שלל רב – זחל"ם, מרגמה 81 מ"מ, תותח קל, 35 מקלעי ברן, 70 רובים, 65 תת-מקלעים, רבבות כדורים – ופוזר במחסני הארגון במרחב השומרון. בקרב נהרגו לוחם אצ"ל ושמונה חיילים בריטים, ביניהם מפקד המחנה, קצין בדרגת קולונל."

ומידע נוסף: לאחר מותו נקבר יצחק בחיפה כ"אברהם בן אברהם".
כלומר: אלמוני.
למה?
היה זה לפני קום המדינה. הארץ הייתה עדיין תחת שלטון המנדט הבריטי. חברי האצ"ל היו במחתרת. כדי לזהות את החלל היה עליהם להזדהות בעצמם, ובכך היו מסגירים את עצמם. ויצחק נקבר כאלמוני.

חברים לנשק:
ברית חיילי האצ"ל

 החזרנו את תיק המסמכים הדל של יצחק.
אבל הניירות לא סיפקו אותנו. רצינו את המגע האנושי. רצינו לפגוש אנשים שהכירו אותו: את חבריו לנשק. את אלה שלחם איתם. רצינו לפגוש אנשים חיים שיספרו לנו איזה אדם היה יצחק.
אמנם הקרב היה לפני כמעט שישים שנה, אבל בין אותם לוחמים צריכים להיות כאלה שעדיין חיים, שעדיין זוכרים.
טיפסנו במעלית אל מרומי מצודת זאב, אל החדר של עמותת "ברית חיילי האצ"ל".
מזכ"ל הברית ומזכירתו קיבלו אותנו בחום ובידידות. הם נתנו לנו שמות, כתובות, טלפונים.
דיברנו בטלפון עם החיילים והמפקדים הוותיקים שהשתתפו באותה פעולה. היום הם בני שמונים ומעלה. אז היו צעירים ונועזים. הם זכרו היטב את מהלכי הקרב. והם לא זכרו את יצחק.
הם היו מתל אביב וסביבותיה והוא היה מחדרה.
הם היו ישראלים והוא היה עולה חדש.
הם פרצו והשתלטו ופוצצו והוא היה באבטחה.
בכאב-לב הודו: זכרנו שנהרג בחור. אבל לא הכרנו אותו.

איך נהרג?
אין מי שיספר לנו.
יצחק נהרג בפרדס, בכ"ו באדר ב' תש"ח, בלילה שבין 6 ל-7 באפריל 1948.
כה עז הוא ריח פריחת ההדרים באביב בארץ ישראל.
בבוקר נמצאה גופתו.

שרידי העבר נמחקים והולכים.
איך נגאל את שמו של יצחק מן השכחה?

לובלינאים שהכירו את משפחת קוה

 משה הנדלסמן זוכר את יצחק קוה מבית הספר "תרבות" בלובלין.
"שלוש שנים למדתי בבית ספר יבנה ברח' לוברטובסקה 8. בשנה הרביעית נסגר בית הספר והורי העבירו אותי לכתה ד' בבית ספר "תרבות". הילדים כבר דברו וקראו עברית, ואני עדיין לא ידעתי כלום. אבל עד מהרה התגברתי. למדנו את כל המקצועות בעברית. ליד כל ספסל בכיתה ישבו ארבעה ילדים. שלחטמן ישבה משמאלי. קוה ישב מאחורי. ומשמאל לקוה ישבה בונג'ימן.
כן, קראנו זה לזה בשמות המשפחה."
משה אופטובסקי הכיר היטב את משפחת קוה.
"משפחת קוה הייתה משפחה גדולה ועשירה בלובלין.
אביו של יצחק, אהרון קוה, שהיה בשותפות חלקית עם אבי, היה העשיר מכל אחיו.
יצחק היה חבר ילדות שלי. גרנו באותו בית ברח' קפוצ'ינסקה 5, ולמדנו באותה כיתה בבית ספר "תרבות". היו לו שלוש אחיות ואח תאום שמעון שלמד את לימודי החובה בבית ספר פולני. יצחק היה נער שקט, ותאומו שמעון היה חזק וחסון.
בימי מלחמת העולם נפרדו דרכינו.
בארץ ישראל בשנת 1946 פגשתי אותו שוב.
אני הייתי אז בקיבוץ עין החורש. נודע לי כי יצחק עלה ארצה וגר בחדרה. נסעתי לראות את החבר שלי.
הוא התגורר בבית חרושת לשימורים מימין לתחנת רכבת מזרח של חדרה. היום יש שם בתים גבוהים. במקום זה התאכסנו אנשי האצ"ל. בלילות היו מתאמנים.
דיברנו על העבר.
את אחיו שמעון הרגו פולנים בשנת 1944 בכפר ורשצ'ין (Wereszczyn), ליד סוביבור, בדרך לוולודאבה."
אווה שק-אייזנקייט היא בת למשפחה שחיה בלובלין מאות שנים.
את משפחת קוה היא הכירה רק אחרי המלחמה.
אחרי המלחמה, כשיצאו הניצולים ממחבואיהם והתקבצו בעיר לחפש את שרידי משפחותיהם, הכירה את יצחק ושני דודיו בֶּרֶק ויעקב קוה. הם גרו ברח' לוברטובסקה.
היא התיידדה אתם ושמעה את סיפורם:
"בזמן המלחמה התחבאו התאומים שמעון ויצחק עם אביהם אהרון ודודם ברק אצל גויים בכפר. בהיותם במחבוא חלה האב אהרון בטיפוס. לפני שנפטר, ביקש אהרון מאחיו ברק לשמור על שני בניו. הם נשארו בחיים עד השחרור ב-1944.
עוד לפני המלחמה הייתה למשפחת קוה העשירה אחוזה כפרית. מיד עם שחרור מחוז לובלין יצא שמעון מהמחבוא ורץ לראות את האחוזה.
איכרים פולנים הרגו אותו.
הביאו את גופתו של שמעון ללובלין וקברו אותו בבית העלמין היהודי בעיר.
יצחק רצה לנסוע לפלשתינה. הוא התייעץ עם אווה, והיא אמרה לו לשמוע בקול דודיו. הדודים אמרו ליצחק לא לנסוע. אבל יצחק לא שמע להם.
יצחק, שריד בודד ממשפחתו, לא רצה להישאר עוד בפולין. קורות חייו וחינוכו הציוני הפנו אותו לכיוון אחד – ארץ ישראל."

קברו של יצחק

בית העלמין הצבאי בחוף הכרמל, חיפה.
אזור א, חלקה 1, שורה 32, קבר 7.
שמו על המצבה: יצחק קוה. נפל בקרב.
חסרים שמות ההורים. תאריך הלידה אינו ידוע. עיר הולדתו אינה נזכרת .
חמישים ושמונה שנים אחרי נפילתו עלינו לקברו.
חודש אדר. הימים שבין פורים לפסח.
אותו אביב כמו אז. אור יום. צהוב עז של חרציות מתחרה בצהוב-ירקרק של חרדל בר, וזהב ניגר מענפי השיטה הקורסים בהדר פריחתם.

JRI-Poland
Jewish Records Indexing – Poland

 בעיתון "קול לובלין" מס' 40 משנת 2004 כתבה חברתנו רובין מגיד, כיצד אפשר להתחקות אחר שרשי המשפחה בעזרת On-line JRI.
JRI-Polandהוא פרויקט של קבוצת מתנדבים הפועלים ליצירת מפתח שיאפשר לחפש ברשת האינטרנט אחַר כל רשומה חשובה באשר לחיי היהודים הקיימת כיום בפולין. רשומות אלה הן בעיקר תעודות לידה, תעודות נישואין וגירושין ותעודות פטירה אשר שמורות בארכיונים הממלכתיים שברחבי פולין. הרשומות הללו הן מהמאות ה-19 וה-20.
"הם היו שלישיה" , מעדכנת אסתר מינרס בתה של אווה שק, שחיפשה במפתח של JRI-P . "שמעון ויצחק וצַ 'רְנָה. התינוקת צ'רנה נפטרה סמוך ללידתה, ונותרו התאומים שמעון ויצחק".
דרך הזיכרונות של אווה שק והתיעוד הארכיוני שמצאה בתה אסתר מינרס, קיבלנו מידע על משפחת קוה.
שם האב: אהרון קוה.
שם האם: טַאוּבָּה, בתו של יצחק-לֵייבּ שְנַיידְמִיל. היא נפטרה ב-1936.
טאובה בורכה פעמיים בלידה מרובת-וולדות.
ב-1918 נולדו התאומות חנה-פייגה ורבקה-מריה, או כפי שנקראו בין ידידיהן אַנְזָ'ה ורֶנְיָה. יותר מאוחר סיפרה יוכבד פרייד-פלומנקר כי הן היו יחד אתה בתנועת "הנוער הציוני".
ב-1920 נולדה הבת ברכה, שידידיה קראו לה בְּרוֹנְקָה.
ב-1925 נולדה השלישיה צ'רנה, שמעון-סלומון ויצחק-לייב. עכשיו אנו מבינים שיצחק נקרא כך על שם סבו, אבי-אימו. בפי ידידיהם נקראו התאומים שִימֶק ויוּרֶק.

אסתר מינרס מפלורידה ורובין מגיד מקליפורניה המתנדבות ב P-JRY , הן בנות הדור השני של יוצאי לובלין. הן מכניסות לתמונה את נשיא JRI-P, סטנלי דיאמונד מקנדה. אסתר פרשה בפניו את הטרגדיה של יצחק קוה: "אחרי ששרד את השואה בתקופת הכיבוש הנאצי, איבד חייל בודד זה את חייו על סף תקומתה של מדינת ישראל. יש לו זכות שיחקקו את שמות הוריו על קברו, כדי להראות שהוא היה חלק ממשפחה ידועה ומכובדת מהעיר לובלין." אסתר בקשה את עזרתו של סטנלי דיאמונד בהשגת תעודות הלידה הרשמיות של יצחק קוה, אחיו ואחיותיו, כדי להציג מסמכים אלה לפני משרד הביטחון הישראלי, במטרה לתקן את הביוגרפיה הרשמית שלו ולהוסיף את שמות הוריו על מצבתו.
היא התחייבה לשלם את הסכום שיידרש עבור ביצוע פעולה זו.
בפולין קיים חוק הגנת הפרטיות. לפי חוק זה, במשך מאה שנים אין רשות לזרים לעיין בתעודות השמורות בארכיונים הממלכתיים.
אבל בני משפחתו של יצחק קוה נספו.
מכתבי דואר אלקטרוני רצים ברשת, סובבים בין ישראל, ארה"ב, קנדה ופולין.
סטנלי דיאמונד שלח לי דוא"ל. הוא הציע לי לפנות בבקשה למשרד רישום התושבים בלובלין USC כהיסטוריונית של ארגון יוצאי לובלין. באנגלית נהדרת ניסח מכתב בקשה לקבל את תעודות הלידה של בני קוה. הייתי צריכה רק לחתום על המכתב. באותו זמן שהה בעיר לובלין נציגו של סטנלי דיאמונד בפולין.
מצוייד במכתב "מההיסטוריונית של ארגון יוצאי לובלין" הלך הנציג לקבל את התעודות המבוקשות.
ב-30 במרץ 2006 אני מבשרת לסטנלי דיאמונד: "התעודות בידיי."

משרד הבטחון
היחידה להנצחת החייל

 "שלחי לנו בכתב את מה שסיפרת בטלפון, וצרפי את תעודת הלידה מפולין."

יום הזיכרון לחללי צה"ל תשס"ו 2006

ד' באייר תשס"ו. 2.5.2006.
יום הזיכרון לחללי צהל.
בית העלמין הצבאי חוף הכרמל, חיפה.
על הקבר הישן מונחת אבן חדשה :
יצחק-לייב קוה
בן טאובה ואהרון
נולד בלובלין שבפולין
ג' בכסלו התרפ"ו 20.11.1925
עלה בהתש"ו
נפל בקרב בסביבות פרדס-חנה
כ"ז באדר ב' התש"ח 7.4.1948
בן 22 בנפלו תנצב"ה

כתבה : נטע ז'יטומירסקי אבידר
Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s