הבט משמיים וראה – גלגולו של שיר / דוד פרידמן

חוברת מספר 44 שנת 2008

www.youtube.com/watch?v=_aK0znXsQGk

הבט משמים וראה

המחבר אינו ידוע
ייתכן שהוא מאזור לובלין

הבט משמים וראה
קוק אראפ פון הימל און זע
כי היינו ללעג וקלס
לעג וקלס בגויים.
מיר זיינען אין געלעכטער ביי זיי
נחשבנו כצאן לטבח
אוי באשעפער ווי קאנסטו צוקוקן אזא זאך
מיר האבען דאך קיינעם, נאר דיך איינעם
און דיין נאעמען איז אדושם אחד.

פזמון:
דעריבער בעיטען מיר ביי דיר אלע מאל
ענטפער אונדז שוין, שומר ישראל.
און פארנעם שוין אונזערע טרערען.
וייל קיינער וויל אונדז, ניט אויסהערען
ווען מיר שרייען "שמע ישראל!"
אוי פארגעס אונדז ניט שומר גוי אחד
באוויז אלע פעלקער אז דו ביסט אונזער גאט
מיר האבען דאך קיינעם נאר דיר איינעם,
און דיין נאמען איז אדושם אחד.

זרים אומרים: אין תוחלת ותקווה
פעלקער זאגען, אז פאר אונדז יידען
איז קיין האפנונג ניטא.
מען מעג אונדז טרייבען
מען מעג אונדז יאגען
מיר האבען זיך פאר קיינעם
צו פארקלאגען:
אבער מיר ווייסען אז אין הימל ביסטו דא.

דו האסט דאך אונדז צוגעזאגט
אז מיר וועלען זיך מערען
אזוי ווי אין הימל די שטערען
היינט קוק אראפף
וואס פון אונדז איז געבליבען דא.
עס איז דאך איין פסוק פארהאן
"הנה לא ינום ולא יישן"
דו מוזט דאך היטען דיינע קינדער
מיט מופתים און מיט וונדער
וייל מיר גלויבען אז אין הימעל ביסטו דא.

פזמון:
דעריבער בעיטען מיר ביי דיר …

הבט משמים וראה

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה:
אַרְזֵי מֶלֶךְ שִׁבְּרוּ אוֹיְבֵינוּ,
כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס,
לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִים.
וְאָכַלְנוּ מִלֶּחֶם דִּמְעָה
וְנֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן לְטֶבַח.
לֹא שָׁכַחְנוּ שִׁמְךָ –
אַל נָא תִּשְׁכַּח.
רַחֵם סְגֻלָּה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
וְנִקְרָא בְּשִׁמְךָ, שֵׁם אֶחָד.

זָרִים אוֹמְרִים:
אֵין תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה.
חֹן עַמְּךָ, יְשׁוּעָתֵנוּ קְרֵבָה.
חוּסָה נָא בְּרַחֲמֶיךָ,
אַל תִּתְּנֵנוּ בְּיַד אַכְזָר,
כִּי נִשְׁרַפְנוּ בְּאֵשׁ כְּסוּחָה.
שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְנִתְחַנֵּן,
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן.
שׁוּב נָא מֵחֲרוֹן אַפֶּיךָ,
וְנִקְרָא בְּשִׁמְךָ, שֵׁם אֶחָד.

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה
אֵיךְ נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה.
זְכֹר, לַאֲבוֹתֵינוּ נִשְׁבַּעְתָּ
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם תַּרְבֶּה.
אַל תִּטְּשֵׁנוּ,
בְּיַד אוֹיְבֵינוּ אַל תִּמְחֶה.
מִלְּבַדְּךָ אֵין לָנוּ גּוֹאֵל,
שׁוֹמֵר עַמּוֹ – אַל נָא יֹאבַד יִשְׂרָאֵל.
רַחֵם סְגֻלָּה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
בְּאוֹמְרִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".

תרגום לעברית: עובדיה חממה

"הבט משמים וראה" – גלגולו של שיר / דוד פרידמן

הסיפור
בשנת 1940, לאחר שעירנו יאנוב לובלסקי הופצצה, הגעתי לבֶּלז'יצֶה יחד עם אמי, שתי אחיותי ואחי.
שכרנו דירה ליד בית דוֹדי (האח של אמי) וגרנו שם.
הגרמנים הביאו לבלז'יצה יהודים ממקומות שונים, וב-1941 הקימו שם גטו.
בבלז'יצה היו שלוש אקציות, ובסופן הייתה העיר "יודנריין" – נקייה מיהודים.
לאחר האקציה הראשונה אחי ואני ברחנו והסתתרנו באסם של גוי. במשך חודשיים התחפרנו בקש. בלילות הייתי מתגנב לעיירה כדי לקנות לחם. היה לנו קומקום וחיינו בתוך הקש, ניזונים מלחם וממים. כמו עכברים.
יום אחד באו בניו של האיכר כדי לקחת מהקש אוכל לבהמות. יום תמים עבדו שם. הם תקעו קלשון בקש, חבילה אחרי חבילה, ושרו תוך כדי העבודה. החבילות הלכו והתמעטו, עד שלבסוף נחשפנו. גילו אותנו. אנחנו נבהלנו, וגם הם נבהלו ועזבו את המקום. בלילה הגיע אביהם וקרא לנו. פחדנו פן ימסור אותנו לגרמנים, אבל הוא הסתכן: הזמין אותנו לביתו, הרשה לי להתרחץ, נתן לנו לאכול תפוחי אדמה, ואחר כך אמר לנו: "לכו."
לא הייתה לנו ברירה. חזרנו ונכנסנו למחנה – לגטו בלז'יצה.
לפני עלות השחר הייתי מתגנב החוצה דרך הגדר. היה לי קצת כסף, והייתי קונה כמה כיכרות לחם אצל אופה פולני. את הכיכרות האלה הייתי מעביר לאחי מעבר לגדר. בתוך המחנה מכרתי את הכיכרות. כך חיינו.
פעם אחת הגעתי אל הגדר עם הלחם וראיתי בחשכה דמויות רצות לכיוון הגטו. צעקתי לאחי: "זליג, תציל את עצמך!" וברחתי לשדה. כל היום הייתי בשדה. שמעתי יריות ולא ידעתי מה קורה בפנים. בלילה התגנבתי לכיוון המחנה כדי לראות מה קרה לאחי.
בשער עמד שומר יהודי.
שאלתי אותו: "בן ציון, מה קרה?"
הוא ענה לי: "הגרמנים הוציאו מאתיים ילדים וירו בהם בבית הקברות ביער."
אחי בן ה-11 היה ביניהם.
התאבלתי מאוד על אחי.
לאחר כחודשיים חוסל המחנה סופית.
פַייקְס הרוצח, מפקד הס"ס, בא עם אנשיו. אלה הקיפו את המחנה וערכו סלקציה.
הם סגרו בבית הכנסת כ-250 גברים יהודים. ביניהם הייתי גם אני.
האחרים נשארו בחוץ.
כמה גברים נלקחו לחפור בורות מאחורי בית הכנסת.
כל היהודים שהיו בחוץ אולצו להתפשט ונורו אל תוך הבורות.
פייקס חיסל שם כאלף אנשים.
את התינוקות זרקו בערימה.
הבכי היה נורא.
חופרי הבורות ראו איך האוקראינים כרתו בגרזנים את הראשים של התינוקות.
אחרי הרצח הובאו עגלות של גויים. אנחנו, יחד עם קבוצת החופרים ועם קבוצת נשים צעירות שעברו את הסלקציה, נשלחנו מבית הכנסת בבלז'יצה למחנה בּוּדזין (Budzyn).

השיר
ב-8 במאי 1943, לאחר שפייקס חיסל את מחנה בלז'יצה, הגענו אנחנו למחנה בודזין.
הייתי אז בן 16.
בכל יום הלכנו לעבודה במפעל שהיה מרוחק כ-6 קילומטרים מהמחנה.
בימי ראשון לא עבדנו. סגרו אותנו בצריפים. היינו אסירים יהודים ממקומות שונים.
היינו יושבים כלואים בצריפים ומספרים זה לזה על חיינו, על משפחותינו, על אסוננו.
סיפרנו וגם שרנו.
פתאום קם מהדרגש בחור מהעיירה זַקשוּבֶק שליד לובלין והתחיל לשיר "הבט משמים וראה…"
שיר זה ביטא את מצבנו, חיפש במרומים כתובת לתלונותינו.
כולנו היינו נרגשים.
בכינו.
כל החיים התנגן השיר הזה בראשי.
קשה לקלוט הכול בבת אחת. זכרתי את המנגינה, אבל המלים התעמעמו אצלי.
הגעתי ארצה. נלחמתי במלחמת השחרור. עבדתי קשה.
בשעות הפנאי שרתי במקהלה, חבורת הזמר של גבעתיים בניצוחו של רפי פסחזון. שרנו יחד עם נעמי שמר בתיאטרון ירושלים לפני חברי-כנסת ולפני הנשיא יצחק נבון.
המקהלה שלנו נסעה להופעות בגרמניה. לא רציתי לנסוע. השפיעו עלי לנסוע ואמרו לי: זאת תהיה נקמתך.
בדכאו, ליד הקרמטוריום, רציתי לשיר את השיר. ולא ידעתי את המלים.
חיפשתי הרבה.
בספרים שונים מצאתי קצת מהמילים של השיר הזה.
בהיכל יהודי ווהלין פגשתי את מנהל הספרייה. היה זה אדם מבוגר. סיפרתי לו על השיר "הבט משמים וראה" והתחלתי לזמזם את המנגינה. אמרתי לו: "הלוואי שהייתי מוצא את המילים של המנגינה הזאת." אמר לי: "חכה, חכה". הלך והביא ספר שירי אידיש עתיקים. אמר: "זה מה שאתה מחפש". היה שם השיר, אבל לא כולו. היה כתוב שם: "המחבר אינו ידוע. ייתכן שהוא מאזור לובלין."
התחלתי לחשוב: אולי הבחור ששר לנו את השיר במחנה בודזין הוא אשר חיבר אותו?
ממקורות שונים הצלחתי לשחזר את השיר.
ככה הצלתי את השיר. שיר מתקופת השואה המבטא את אסוננו.
כאשר שמעתי את הזמר עובדיה חממה שר את השיר "אנא בכוח", התרשמתי מאוד. שירו כשירִי לקוח מהמקורות. הגעתי אליו, והוא הכניס אותי לאולפן והקליט אותי.
ביום השואה לפני שנתיים הייתי בבית-ספר תיכון ברעננה, סיפרתי את סיפורי ושרתי לתלמידים את שירו של הבחור היהודי ממחנה בודזין.
בכל אשר אלך, וכל עוד אוכל, אשיר את השיר.
לוּ יינשא קולי ויישמע במרחקים:
"הבט משמים וראה- – -"

http://e.walla.co.il/?w=/268/1455530

http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-14d424e2bc3c02100
4.htm

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הבט משמיים וראה – גלגולו של שיר / דוד פרידמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s