ה"בּוּנד" בלובלין

חוברת מספר 45 שנת 2009

בּוּנד
"יידישער ארבּעטער-בּוּנד אין רוּסלאנד, ליטע אוּן פּוֹילן"
מפלגה סוציאליסטית יהודית בגולה (ברוסיה, ליטא ופולין)

המפלגה היהודית הסוציאליסטית 'בונד' הוקמה בסוף המאה ה-19 בווילנה שבליטא. בראשיתה באו רוב מנהיגי התנועה מבין הסטודנטים היהודים.
ברוסיה הצארית הייתה המפלגה בלתי חוקית. לאחר מלחמת העולם הראשונה ולאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה עבר מרכז הכובד של המפלגה לפולין.
מפלגת 'בונד' ארגנה במסגרת אחת את תנועת העובדים היהודים בגולה על כל צורותיה: המקצועית, התרבותית והמדינית.
המפלגה הקדישה את רוב מרצה למאבק כלכלי בניסיון לשפר את מצבם של הפועלים ושל בעלי המלאכה הזעירים. הדרך העיקרית במאבק הייתה ארגון שביתות. ה'בונד' בפולין נעשה לכוח העיקרי בתנועת הפועלים היהודים.
מטרה חשובה לא פחות של ה'בונד' הייתה הפצת השכלה בקרב חבריה. לפרולטריון היהודי הייתה צפויה סכנה של מעבר לקבצנות. ה'בונד' חינך את הפועלים היהודים להכיר בבערכם. תנועת 'ה'בונד' פיתחה רשת של בתי-ספר, ולשון ההוראה בהם הייתה אידיש. המפלגה ראתה בלשון האידיש ובתרבותה את השפה היהודית העממית. את השפה העברית דחה 'ה'בונד' בראותו בה שפה אליטיסטית המנותקת מן העם.
תנועת ה'בונד' הדגישה את העיקרון המעמדי. היא התנגדה לציונות וראתה בה תנועה לאומית של המעמד הבינוני. לדעתה השאיפה לבית לאומי בארץ אחרת היא אוטופיה מזיקה. ה'בונד' גרס כי הפועלים היהודים חייבים להילחם את מלחמת קיומם במקום מושבם.
תנועת ה'בונד' נאבקה על הזכויות הלאומיות של המעמד העובד בגולה. במועצות העירוניות העלה ה'בונד' דרישות סוציאליסטיות ויהודיות. כך למשל ה'בונד' דרש להעסיק עובדים יהודים במוסדות עירוניים מבלי להפלות בינם לבין שאר חלקי האוכלוסייה.

ה"בּוּנד" בלובלין

בראשית המאה העשרים הוקם בלובלין סניף של מפלגת 'בונד'.
ה'בונד' יסד איגודים מקצועיים בלתי לגאליים של פועלים, והללו הציגו דרישות לשיפור תנאי העבודה. בעקבות דרישות אלה פרצו שביתות, והן הביאו לשיפור-מה במצב הפועלים.
ה'בונד' הייתה מפלגה בלתי חוקית עד מלחמת העולם הראשונה. אחרי כיבוש לובלין בידי אוסטריה במלחמת העולם הראשונה המפלגה הייתה יכולה לצאת מהמחתרת.
ב-1917 התקיימה בלובלין ועידת היסוד של ה'בונד' בפולין.
בבחירות לעירייה בשנת 1927 קיבל ה'בונד' ייצוג נכבד במועצת העיר. היה שיתוף פעולה במועצה בין מפלגת ה'בונד' לבין מפלגת פפ"ס הפולנית . חברי ה'בונד' במועצה הצליחו להעביר סכומים ניכרים מתקציב העירייה למוסדות יהודיים.
מפלגת ה'בונד' פנתה אל השכבות החלשות בעיר במטרה להקל עליהן. היא הקימה עבורן שירותים ומפעלים שונים – מאפייה, מחסן עצים ופחמים, צרכניות ומטבח פועלים שחילק מאות ארוחות מדי יום.
פועלי לובלין היו מאורגנים באיגודים מקצועיים (ולמפלגת ה'בונד' היה בהם רוב מוחלט): איגוד עובדי בתי המסחר, איגוד ההלבשה, איגוד התזונה, איגוד תעשיית העור, איגוד ההובלה, איגוד פועלי העץ והבניין, איגוד התעשייה הכימית, איגוד תעשיית המתכת, איגוד פועלי הדפוס. הפועלים היהודים והפולנים היו מאוגדים באיגודים נפרדים, אבל הפעולות בענייני תנאי העבודה התנהלו במשותף.
ארגון הנוער של הבונד נקרא "צוּקוֹנפט" (העתיד), וארגון הילדים של המפלגה נקרא "סְקִיף". הנוער והילדים עסקו בפעולות תרבות ובקיץ יצאו למחנות ולטיולים.
בהפגנות האחד במאי השתתפו בתהלוכות אלפי חברי איגודים מקצועיים תחת דגלי 'בונד' ו"צוקונפט" יחד עם הפועלים הפולנים ממפלגת פפ"ס.
מועדון הספורט של ה'בונד' נקרא "מורגנשטרן" (השחר). היו בו קבוצת כדורגל, קבוצות התעמלות ולהקת מחול.
בשנת 1934 הקימה מפלגת ה'בונד' את הליגה לתרבות, "קוּלטוּר לִיגע". המקהלה של הליגה לתרבות מנתה עשרות פועלים. לליגה לתרבות הייתה תזמורת כלי נשיפה. הספרייה של הליגה הכילה כ-3,000 ספרים. בליגה לתרבות היה אולם קריאה גדול, והיו בו עיתונים יהודים מכל רחבי פולין וממדינות זרות. הליגה ארגנה הרצאות לקהל.
בשנים 1928–1939 התפרסם בקביעוּת מדי יום שישי העיתון של ה'בונד' בלובלין, "לובלינער שטימע" ("קול לובלין").
החברים הבולטים במפלגת 'בונד' בלובלין היו בלה שפירא, ד"ר ש' הרשנהורן, בריש קרמפל, משה ויסמן, עורך הדין אהרן בך, א' ניסנבוים, ד"ר מנדלבוים, בלה גולדברג, יעקב קלנר ולייב לרר.

כתבה : נטע ז'יטומירסקי אבידר

מקורות:

האנציקלופדיה העברית, ע"ע בּוּנד

"לובלין", אנציקלופדיה של גלויות:
– מפלגת הפועלים "בונד" / ד"ר ש' הרשנהורן
– ה"בונד" בשנת 1939 / ל' לרר
– הליגה לתרבות "קולטור ליגע" / י' שוורץ

מודעות פרסומת